שירות התעסוקה הישראלי הינו תאגיד סטטוטורי, שהוקם מכוח חוק שירות התעסוקה התשי"ט – 1959
(להלן: החוק).
החוק מטיל על השירות לרכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו, על מנת להסדירו.
החוק חוקק בעקבות אמנה בינלאומית עליה חתמה גם מדינת ישראל בסמוך להקמתה. אמנה זו מחייבת
את המדינות החתומות עליה להקים ולקיים שירות תעסוקה ממלכתי שיעניק שירותי השמה חינם אין כסף
לעובדים ולמעבידים כאחד.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: שר התמ"ת), משמש יושב ראש מועצת השירות וביחד עם יתר
חבריה: נציגי ממשלה, מעסיקים וארגוני העובדים, הוא מפקח על פעילות השירות.

תפקידיו העיקריים של שירות התעסוקה:

1.    שירותי השמה ותווך עבודה: 

• סיוע למחפשי עבודה במציאת משרה, סיוע שבא לידי ביטוי גם בהפנייה להכשרה והסבה מקצועית.
• איתור עובדים עבור מעסיקים.
• הכוונה והשמת בני נוער.

2.    מחקר שוק התעסוקה בישראל ופירסום המימצאים מידי תקופה.

3.    העברת דיווחים שוטפים למוסד לביטוח לאומי בנוגע לזכאותם של דורשי העבודה לדמי אבטלה או
       דמי הבטחת הכנסה אם וכאשר לא נמצאה בעבורם עבודה מתאימה.
       חשוב לציין כי בהתאם לסעיף 3 לחוק שירות התעסוקה יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו של
       השירות והוא מנוע מלהתערב בהם. 
 
סעיף 2 לחוק שירות התעסוקה קובע:

"שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו: הוא
 יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו
 לפי חוק זה, וישתף פעולה עם גופים אחרים בענייני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מקצוע. כן יעסוק
 שירות התעסוקה בייעוץ לנערים דורשי עבודה בבחירת מקצוע ובהכוונתם לעבודה מתאימה ויקיים מעקב
 אחרי השמתם בעבודה והתמדתם בה".